טיפול בתחושת ערך עצמי נמוך
מה זו תחושת ערך עצמי
ערך עצמי או הערכה עצמית היא הבסיס שעליו כל אחד ואחת מאיתנו ניצבים בהתמודדות היומיומית עם העולם ועם אחרים. כאשר הבסיס של הערכה עצמית, דימוי עצמי, תחושת ערך עצמי, בטחון עצמי הוא חיובי ויציב, הרי שהחיבור לעולם יהיה טוב והיכולת להצליח ולממש את עצמנו רבה יותר. כאשר תחושת הערך העצמי נמוכה, ניתן לצפות שתחושות שליליות, כישלונות (אמיתיים או מדומים) וחוסר הנאה יהיו יותר שכיחות.

אף אחד לא נולד עם "תחושת ערך עצמי" כזו או אחרת, אלא זהו תהליך שקורה לאורך כל חיינו ולבטח במהלך שנותינו הראשונות. התשתית הבסיסית של הערך העצמי שלנו נקבע במפגשים השונים עם הסביבה. בשלב ראשון אלו כמובן ההורים – התינוקת שתזכה לחיוכים, חיבוקים ואהבה מהוריה תחוש שהיא שווה את זה, שהיא זכאית לאהבה ולתמיכה מסביבתה. היענות סבירה לצרכי הילד הקטן, זמן ביחד, שיחה, משחק או סיפור יוצרים את האמת הפנימית שלפיה יש בו משהו טוב שגורם לאנשים לרצות להיות איתו, לבלות איתו. ילדים שגדלים עם בסיס של תחושת ערך עצמי חיובית יתפתחו להיות אנשים שאכפת להם מאחרים, יודעים להעניק ובאופן כללי חשים יותר ביטחון עצמי ואופטימיות. תכונות אלו מאפשרות להם ליצור חוג חברתי יציב שמצידו ממשיך ומחזק את התחושות הפנימיות הטובות. גם לנוכח קשיים ואי הצלחות, תגובת הסביבה מלמדת את הילד מה הוא אמור לחשוב ולהרגיש כלפי עצמו. אם התגובה היא מפרגנת "לא נורא, תצליח יותר בפעם הבאה" ובוודאי אם הפירגון בא עם הכוונה ותמיכה " אתה צריך להתכונן טוב יותר למבחן הבא ואני אעזור לך בכך" הרי שהלמידה הפנימית היא של אופטימיות, התמודדות נכונה ומתן משקל מתאים לאותו אירוע לא נעים.
מה החשיבות של תחושת הערך העצמי?
בעצם ניתן לומר שדימוי עצמי נמוך או גבוה הוא מעין נבואה שמגשימה את עצמה – האדם עם תחושת הערך העצמי הנמוכה ימשיך ללכת שפוף ולחוש רע ולצבור התנסויות שליליות, בעוד שלזה בעל תחושת הערך העצמי הגבוה יקרה בדיוק ההיפך. אין זה נמנע שגם אנשים בעלי תחושת עצמי גבוהה לא יחוו כישלון או שלא ירגישו רע עם עצמם במצבים מסוימים, אך אלו יהפכו עם הזמן לחלק אחד בתוך הפאזל האישיותי, וחשיבותם היחסית תהיה נמוכה.
תחושת הערך העצמי היא בעצם ההערכה האישית של "מה אני שווה". זוהי אמירה שיפוטית עצמית המחוברת אל הדרך שבה אנחנו חווים את העולם והיא גם אשר יוצרת ומשפיעה על החוויה שלנו. מדובר באבן יסוד אישיותית שדרכה העולם והעצמי נבחנים ומכאן חשיבות הרבה.
תחושת ערך עצמי קשורה לשמחה, אושר, שביעות רצון בזוגיות, הצלחה לימודית ותעסוקתית ועוד. היא גם מחוברת למגוון של רגשות כמו למשל גאווה, בושה, ייאוש, תקווה, שמחה, עצב, ומטבע הדברים גם מחוברת לקשיים כמו דיכאון, חרדה, ביישנות, פרפקציוניזם ועוד.
האם ניתן לטפל בתחושת ערך עצמי נמוך?
וויליאם ג'ימס מראשוני הוגי הדעות הפסיכולוגיים הציע את הרעיון של תחושת ערך עצמי כבר בשנת 1892. הפשטות וההיגיון הטמונים ברעיון זה הוכיחו את עצמם לאורך שנים ומחקרים רבים וזכו להרחבות ופרשנויות רבות. כל הגישות הטיפוליות מנסות בסופו של יום לשנות את תחושת הערך העצמי ולהפוך אותה למציאותית יותר ובדרך זו לאפשר חיים מלאים ומאושרים יותר. למרבה הצער, רוב הטיפולים גם מתקשים למצוא את הדרך הנכונה והיעילה ביותר להגיע ליעד זה.
ישנן דרכים רבות להעמיק לתוך המושג של ערך עצמי, מה המרכיבים שלו, כיצד הוא נבנה וכיצד הוא מקרין על חיינו. להלן יוצגו שתי דרכי חשיבה אופייניות ובעייתיות בהקשר של ערך עצמי – פרפקציוניזם וחשיבה מפחיתת ערך.
לפרפקציוניזם צדדים חיוביים – הרצון להיות טוב יותר, להצליח יותר, להיראות טוב יותר ובכלל להגיע למיטב. זוהי תמצית הפילוסופיה הקפיטליסטית – תמיד לשאוף לטוב ביותר ולהגיע הכי גבוה. אבל מעטים מאיתנו, אם בכלל, יכולים להיות "הכי" כל הזמן או אפילו רק ברגע נתון ולכן יש להבין ש"שלמות" איננה קיימת. מכאן ששאיפה לשלמות – פרפקציוניזם – היא שאיפה שנדונה לכישלון ובהגדרה תיצור תמיד תחושה של חסר וחוסר שביעות רצון עצמי ואף תוביל לאומללות. פעמים רבות הפרפקציוניזם מלווה במחשבות או אמירות פנימיות המתייחסות למשמעות של הכישלון להשיג שלמות: מחשבות של אם…אז – "אם לא אהיה מושלם אז אני חסר ערך".
ההסבר הזה ברור, פשוט ומובן ולכן הפתרון גם הוא פשוט – אין הגיון בפרפקציוניזם ולכן צריך לוותר על הגישה הזאת. זאת עצה שכל פרפקציוניסט יודע לתת לאחרים (ובצורה מושלמת כמובן) אבל כמעט בלתי אפשרית ליישום. כמו אצל רבים אחרים המגיעים לטיפול יש פער בין מה שהמוח יודע ומה שהלב רוצה. למרבה הצער, על פי רוב הלב מנצח ומנציח את הקושי.
חשיבה מפחיתת ערך היא נטייה להכליל ממצב נתון וצר יחסית לאמירה אישיותית רחבה. למשל, כישלון במבחן בלימודים נתפס כהוכחה לחוסר יכולת, חוסר מסוגלות וחוסר ערך. זוהי נטייה "לרדת על עצמך" ולשפוט את עצמך לחומרה. גם כאן הפיתרון הוא פשוט וטמון בתוך כל אחד ואחת מאיתנו – פשוט לשנות את הדיבור העצמי וגם כאן אותו פער בין המוח והלב נותר בעינו. וכאן בא לידי ביטוי היתרון העצום של הטיפול בעזרת EMDR.