פוביה מכלבים

חרדת בחינות הינה מקרה פרטי של הפרעות החרדה ומתייחסת לתגובות ההתנהגותיות, רגשיות, פיזיולוגיות וחשיבתיות המלוות תפיסה של כישלון אפשרי במצב מבחן – מצב בו התלמיד/סטודנט נדרש להוכיח עצמו בעיני אחרים. זוהי חרדה המופיעה בזמנים ובמצבים בהם תפקודו של האדם נתון בבדיקה או בהערכה. החרדה מופיעה בשל הידיעה שיופעל שיפוט על האדם וביצועיו.

מטבע הדברים, מצבי מבחן מעוררים מידה מסוימת של לחץ או חרדה אצל כולנו – וטוב שכך. תגובת חרדה מתונה היא המניעה אותנו ללמוד למבחן, להתכונן לאירוע היינו מידה סבירה של חרדה מעודדת ומדרבנת לעשייה. . ולמרות שמצבי מבחן מעוררים מידה של חרדה הרי שרוב האנשים אינם סובלים מחרדת מבחנים – ליתר דיוק רק כ 20% מהאוכלוסייה סובלת מרמת חרדה סביב מבחנים שפוגעת באיכות התפקוד שלהם וגורמת לקושי משמעותי במיצוי יכולותיהם.

מה אם כך מבחין בין לחץ רגיל לפני מבחנים לבין מצב שבו נגדיר שהאדם סובל מחרדת בחינות?

תפקוד: רמת החרדה הגבוהה פוגמת בתפקוד בזמן המבחן ולפיכך האדם אינו יכול להביא לכלל מיצוי את יכולותיו וידיעותיו.

איכות חיים: ישנם אנשים אשר התפקוד שלהם במהלך המבחנים טוב ואפילו מצוין אבל ניתן לומר שהם סובלים מחרדת בחינות כיוון שהמבחנים מעוררים אצלם מצוקה וסבל הפוגעים באיכות החיים שלהם. בעקבות הקשיים סביב המבחנים יפגעו מישורי חיים שאינם קשורים ישירות לבחינות כנו מערכות יחסים, פעילויות פנאי, חיי חברה, בריאות ותפקוד כללי במערכות שונות.

הבדלים ברמת הקשב: הסובלים מחרדת בחינות נבדלים מאלו שאינם סובלים מחרדה זאת בהבדלים בין רמת הקשב המופנית פנימה ורמת הקשב הפנויה לדרישות המשימה. הסובלים מחרדת בחינות נוטים לעיסוק יתר בביקורת עצמית, מוטרדים מרמת דאגות גבוהה ומקדישים תשומת לב רבה לסימני הלחץ השונים. כל אלו יוצרים עומס על הקשב הפנוי ומפריע לניצול יעיל של היכולות, המשאבים והזמן העומד לרשות האדם. התלמיד מרוכז בעצמו ובחוויות הפנימיות שלו ומתקשה התרכז במטלות שלפניו.

תפיסת יכולות מעוותת: הסובלים מחרדת בחינות מדווחים על רמה גבוהה יותר של דאגות והפרעות קוגנטיביות במהלך הבחינה ביחס ללא חרדים. הם תופסים את היכולת שלהם להתמודד עם המבחן כבלתי מספקת, צופים קטסטרופה ועסוקים בהשלכות הצפויות של הכישלון.

מעגל קסמים של חרדה וכישלון: חרדה עלולה להוליך למצב שבו התלמיד אינו מתכונן למבחן, אינו מופיע למבחן או מתקשה להביא לידי ביטוי את הידע והיכולות שלו. אלו מוליכים להישגים מונמכים שמוליכים לרמת לחץ וחרדה גבוהים יותר וחוזר חלילה.

מחשבות ואמונות שליליות: חרדה בכלל מלווה כמעט תמיד במחשבות ואמונות שליליות – אין  לי סיכוי להצליח, אם אני מוציא פחות מתשעים זה אומר שאני טיפש, אם אני נכשל במבחן זה אומר שיצחקו עלי, כשלון במבחן הוא כמו כישלון בחיים וכו’.

סימפטומים של חרדת מבחנים:

את הסימפטומים השונים של החרדה ניתן לקבץ לארבעה מישורים – הגופני, הרגשי, החשיבתי וההתנהגותי.

גופני: בחילה, סחרחורת, כאבי בטן, כאבי גב, רעידות, כאבי שרירים, שלשולים, דפיקות לב, הזעה מוגברת ועוד.

רגשי: פחדים, מועקה, תחושה שהולך לקרות משהו נוראי, מתח, נחיתות, חריגות, בושה, ייאוש ועוד.

חשיבתי: קשיי ריכוז, קשיי זכירה, בלק-אאוט, בלבול, קושי בהבנת המטלות והוראות, קושי הארגון הידע, קשיי ביטוי, מחשבות שליליות, תסריטי כישלון. מחשבות שליליות הם מרכיב מרכזי בחרדות וישנם מספר מחשבות טיפוסיות – אין לי סיכוי להצליח, אני כישלון, אם אכשל הפעם לא ילך לי במקצוע הזה אף פעם, כולם יודעים יותר ממני, אני הכי טיפש בכיתה, אני לא לומד נכון, שיטת הלימוד שלי דפוקה וכו’.

התנהגותי: לימוד עד כדי התשה, הימנעות מלימוד, קשיי הרדמות ושינה, עיסוק רב בארגון החומר ובארגון הזמן, עריכת רשימות TO-DO, אכילה מופרזת, ביקורת וחזרתיות רבה, בריחה לעיסוקים שאינם קשורים למבחן (ניקוי הבית) וכמובן הימנעות מהמבחן עצמו.

למה נכנסים לחרדה:

כאשר אדם נכנס לחרדה זהו תוצר של תהליך חשיבתי אישי מורכב הבוחן את המצב, את יכולותיו של האדם ואת ההיסטוריה שלו במצבים זהים, דומים ושונים. על מנת לסייע לאדם להתמודד עם חרדת הבחינות שלו יש צורך להגיע לאותם מחשבות המזינות את התהליך האישי שלו. עם זאת ישנם מספר סיבות שכיחות יותר המעורבות בחרדת בחינות:

ציפיות גבוהות מעצמי: כל קושי או סטיה קטנה מהמטרה או משלמות מערערים  לחלוטין את הביטחון העצמי – למשל: “כל ציון פחות ממאה הוא כשלון”

חוסר אמונה בעצמי או ביכולת שלי להצליח: “אין לי סיכוי לעבור”, “אני בטוח שאכשל”

לחץ חיצוני להצליח בבחינה: למשל בקבלה לאוניברסיטה, מגמה בתיכון, מסלול בצבא – “אם אכשל במבחן לא יקבלו אותי למגמה ואז לא יהיה לי לאן ללכת/אין לי עתיד” וכו’.

פחד לאכזב את הסביבה: “כולם מצפים ממני להצליח”, “אסור לי לאכזב”

ידיעה/חשש שאני לא די מוכן למבחן או שולט רק בחלקים מהחומר: “אני בטוח שישאלו אותי דווקא על הנושא שלא למדתי”

ניסיון העבר: היסטוריה של כישלון באותו מקצוע, תחום דומה או אצל מורה מסויים – “אני תמיד נכשל בהיסטוריה, אין לי סיכוי”

הטיפול בחרדת בחינות

EMDR הינו כלי מצויין לטיפול בחרדת בחינות ועל פי רב הטיפול כולל מספר מועט של פגישות. פעמים רבות החרדה נובעת מאירוע טראומטי אמיתי או מדומה שהתלמיד/סטודנט חווה – כשלון במבחן חשוב, black-out קצר, נזיפה או תגובה בעייתית של הורים, מורים או חברים להישגיו בבחינה. במקרים כאלו הטיפול בחרדת הבחינות מתמקד בחוויה הטראומטית והטיפול הינו קצר, יעיל ומשמר תוצאות לאורך זמן. במקרים אחרים החרדה נובעת מפחדים שונים לגבי העתיד או מתפיסה עצמית בעייתית – במקרים אלו הטיפול ב EMDR מתמקד באלו על מנת ליצור את השינוי. בהתאם לצורך הטיפול יכלול שיחה ותיקון של אסטרטגייות למידה ורעיונות להתמודדות עם הלחץ בזמן אמיתי.

השאירו פרטים

מוזמנים לכתוב לנו

info@emdr-center.co.il

*דוא"ל וטלפון חובה

דילוג לתוכן