טכניקת הנשימה האיטית – שיטה יעילה להתמודד עם חרדה

טכניקת הנשימה האיטית – שיטה יעילה להתמודד עם חרדה
מהי נשימת יתר?

ענו על השאלות הבאות:
א. כמה נשימות אתם נושמים בדקה?
ב. האם אתם נושמים מעת לעת נשימה עמוקה? (כאילו כדי להשלים את החמצן בגוף)?
ג. האם אתם נאנחים או מפהקים יותר מאחרים?
ד. האם אתם עוצרים את נשימתכם או לוקחים נשימה עמוקה כאשר קורה משהו, ולו הקטן ביותר, שמלחיץ אתכם?
אם עניתם בחיוב על שלוש השאלות האחרונות ואתם נושמים יותר מ 12 נשימות בדקה, יתכן ואתם סובלים מנשימת יתר או מיני היפר-ונטילציה.

כאשר אנו נושמים הריאות שלנו מתמלאות באוויר, וממנו הריאות מוציאות את החמצן החיוני לפעילות שלנו ומעבירות אותו לדם. בדם, החמצן "נדבק" להמוגלובין ומועבר לכל תאי הגוף. כאשר ההמוגלובין הרווי בחמצן מגיעל תא הוא משחרר אותו, התא מנצל את החמצן כדלק לפעילותו, ובסופו של תהליך משחרר פחמן דו חמצני (co2) חזרה לדם, שממנו הוא מועבר לריאות ונפלט בנשיפות.
על מנת שההמוגלובין ידע לשחרר את החמצן בסביבת התא הוא חייב להגיע למגע עם הפחמן הדו חמצני. מכאן שלפעילות הנכונה של הגוף יש צורך בנוכחות של חמצן ושל פחמן דו חמצני.
כאשר אנחנו בלחץ או בחרדה ואנחנו נושמים נשימת יתר אנחנו פולטים יותר מדי CO2 ומפחיתים את רמתו בגוף.
כתוצאה הגוף הופך להיות רווי בחמצן אך הוא לא מצליח להשתחרר בתאים. בפועל לגוף ולמוח מגיע פחות חמצן ואנחנו מתחילים לחוש קוצר נשימה, דופק מואץ, תחושות נימול או שיתוק בידיים ברגליים ולעתים גם בפנים ותחושה של "ריחוף" עד כדי בלבול. יש לזכור שאין מדובר במצב מסוכן, כי הוא נובע מהפחתה קלה ביותר של הגעת החמצן למוח. אך, פעמים רבות, אנו מפרשים זאת כסכנה או כסימן לבעיה גופנית חמורה ומכאן הדרך לחרדה או להתקף חרדה קצרה ביותר.
השילוב של התחושה הגופנית של מחסור בחמצן והחרדה הגוברת והולכת יוצרת צורך להמשיך ונשום יותר ויותר מהר בתקווה לאזן את החמצן בגוף – ככל שהנשימה ממשיכה להאיץ כך רמת החמצן המגיעה לתאים מופחתת וכך רמת החרדה עולה.
ישנם ארבעה סוגים מרכזיים של נשימות יתר :
• נשימות מהירות מאוד (נשימות כלב) – מתרחשות במצבי לחץ קיצוניים ויגרמו לנפילה מהירה בכמות ה CO2 בגוף ולעלייה מהירה בתחושות החרדה.
• אנחות ופיהוקים – כאשר אחת לכמה דקות (או פחות) יש ניסיון "להשלים" את כמות החמצן בגוף בעזרת נשימות עמוקות ואנחות. נשימות אלו מאפיינות תקופות של אכזבה ודיכאון.
• אכזבה ודיכאון.
• עצירת נשימה כאשר חושבים על משהו מפחיד
• נשימת יתר כרונית – נשימה מואצת או עמוקה במעט לאורך תקופת זמן ארוכה. בדרך כלל זה יקרה בתקופות של דאגה או מתח. דפוס נשימתי זה לא יצור תחושת חרדה משמעותית אבל הוא יוצר תחושה מתמדת של מתח פנימי ומוכנות גבוהה יותר לחרדה.

השאירו פרטים

מוזמנים לכתוב לנו

info@emdr-center.co.il

*דוא"ל וטלפון חובה

דילוג לתוכן