סימפטומים של טראומה

הסימפטומים של הפרעה פוסט טראומטית (PTSD)

הפרעה פוסט-טראומטית היא הפרעה אשר אובחנה לראשונה במלחמת העולם הראשונה ושנים רבות הייתה מקושרת רק לחיילים ולאירועי קרב. בפועל זוהי הפרעה קשה ומשתקת, המתערבת בתחומי חיים רבים והנוצרת כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי, מאיים או טראגי. האירועים הטראומטיים יכולים להיות חוויות קיצוניות כמי חשיפה לאסון טבע, אסון מעשה ידי אדם (טרור, תאונת מטוס וכו'), חשיפה למעשי אלימות (אונס, שוד ועוד) או כתוצאה מאירועים טרגיים. החוויה יכולה להיות כזאת הנחווית ישירות על ידי האדם, או שהקורבן לה הוא אדם קרוב ולעתים אף די בצפייה באירוע או בסרט בטלביזיה או בקולנוע בכדי ליצור את ההפרעה הפוסט טראומטית.

אך לא רק אירועים מסדר גודל כזה יכולים להותיר את הצלקת הפוסט טראומטית באדם. גם אירועים שלכאורה נתפסים כמינורים יותר – חרם בבית הספר, פיטורין, פשיטת רגל וכו' יכולים לגרום להפרעה פוסט-טראומטית.

אנשים הסובלים מפוסט טראומה יחוו מחשבות וזכרונות מפחידים של האירוע אותו חוו או נחשפו וקהות רגשית בעיקר ביחס לאנשים קרובים אליהם.

אדם יכול להיפגע מהפרעה פוסט טראומטית בכל גיל אך ככל שהחוויה הטראומטית מתרחשת בגיל צעיר יותר כך היא עלולה להפוך לחלק מהמבנה האישיותי של האדם ולהקרים בעוצמה רבה על התפתחותו הרגשית. כיוון שאחד הסימפטומים הבולטים של פוסט טראומה הוא קשיי ריכוז הרי שילד שחווה אירוע טראומטי עלול להתחיל להפגין קשיים אלו ובטעות להיות מאובחן כסובל מהפרעת קשב (ADD).

התגובה המיידית השכיחה למצבי טראומה קיצוניים כוללת בהלה, פחד, עוררות ודריכות גופנית. לאורך זמן החוויה מתגבשת בזיכרון בצורה לא יעילה ולא מעובדת וכתוצאה אנשים הסובלים מתסמונת פוסט טראומה (PTSD) יחוו סימפטומים הנחלקים לשלוש קבוצות: חוויה מחדש, עוררות והימנעות.

הסימפטומים המשמעותיים של הפרעה פוסט טראומטית הם:

חודרנות – מחשבות, תמונות וזיכרונות מהאירוע הטראומטי אשרמפריעים לאדם במהלך היום והלילה. בלילה אלו יבואו כסיוטים אשר לעתים קרובות יעירו את האדם ויגרמו לו לחשש מפני שינה. במהלך היום החודרנות יכולה לבוא לידי ביטוי במחשבות חולפות או תמונות עד כדי חוויה של פלשבק שבה האדם חווה את החוויה הטראומטית כאילו היא מתרחשת באותו הרגע ממש. החוויה יכולה להיות עוצמתית ומפחידה ולערב את חוש הראייה, שמיעה, ריח ותחושה.
עוררות – בהפרעה פוסט טראומטית האדם מוצא עצמו דרוך כל העת – רעשים שונים מקפיצים אותו ומוליכים לתגובות מוגזמות. הוא עלול להיות עצבני, להתרגז בקלות ולהגיב בתוקפנות ואף באלימות לגירויים סביבתיים שונים, בעיקר קוליים (רעשים).
הימנעות – שאיפה להימנע מכל מצב, אדם או אירוע שיכולים להזכיר לו את האירוע הטראומטי ולהפעיל את הזיכרון הכואב.
כמו כן נמצא פעמים רבות קשיי ריכוז, קושי להחזיק מקום עבודה, בעיות בזוגיות ודיכאון.

דילוג לתוכן