מה היא חרדת בחינות

מה היא חרדת בחינות
החברה בישראל, כמו החברה המודרנית בכלל, שמה דגש רב על הישגים אקדמיים. הכלי המרכזי למדידת רמת הידע והיכולת של תלמידים וסטודנטים הוא המבחן. עקב המקום המרכזי שתופסים המבחנים בחיינו לא פלא הוא, שלא מעט אנשים נלחצים לקראתם. לחץ זה שהוא בדרך כלל טוב וחיובי ומעודד אותנו להשקיע ולהתכונן לקראת המבחן הופך אצל כ- 15% מהאנשים ללחץ רב מדי המקרין בשלילה על יכולתם להצליח במבחנים. אנשים אלו סובלים מחרדת בחינות.

חרדת בחינות תיווצר באותם מצבים בהם הנבחן חווה את הסיטואציה כמאיימת ובעלת השלכות רבות וקשות עליו באותו רגע, על האופן שבו אחרים תופסים אותו ועל המשך חייו.
במצב כזה הוא עלול לחוות מגוון רחב של סימפטומים פיזיולוגיים, רגשיים, התנהגותיים וחשיבתיים. אלו יובילו לא אחת לכישלון במבחן, או לציון שהוא הרבה יותר נמוך מידיעותיו ויכולותיו בפועל של הנבחן.
כיוון שמבחנים הם חלק בלתי נפרד מחיינו הרי שהחרדה מפניהם יכולה להקרין על תחומים רבים בנוסף ללימודים הפורמאליים כמו למשל מבחן נהיגה מעשי ותיאורטי, צורך להכין ולהציג מצגות ופרזנטציות בעבודה ובלימודים, מבחני הסמכה מקצועיים ועוד ועוד.
פעמים רבות חרדת בחינות היא מצב כרוני שהאדם סובל ממנו לאורך שנים ומצבים שונים ולעתים החרדה ממוקדת במקצוע מסוים.

מה ההבדל בן לחץ נורמאלי לפני בחינה וחרדת מבחנים?
מטבע הדברים, מצבי מבחן מעוררים מידה מסוימת של לחץ או חרדה אצל כולנו – וטוב שכך. תגובת חרדה מתונה היא המניעה אותנו ללמוד למבחן, להתכונן לאירוע היינו מידה סבירה של חרדה מעודדת ומדרבנת לעשייה. ולמרות שמצבי מבחן מעוררים מידה של חרדה הרי שרוב האנשים אינם סובלים מחרדת מבחנים – ליתר דיוק רק כ 20% מהאוכלוסייה סובלת מרמת חרדה סביב מבחנים שפוגעת באיכות התפקוד שלהם וגורמת לקושי משמעותי במיצוי יכולותיהם.
מה אם כך מבחין בין לחץ רגיל לפני מבחנים לבין מצב שבו נגדיר שהאדם סובל מחרדת בחינות?
• תפקוד: רמת החרדה הגבוהה פוגמת בתפקוד בזמן המבחן ולפיכך האדם אינו יכול להביא לכלל מיצוי את יכולותיו וידיעותיו.
• איכות חיים: ישנם אנשים אשר התפקוד שלהם במהלך המבחנים טוב ואפילו מצוין אבל ניתן לומר שהם סובלים מחרדת בחינות כיוון שהמבחנים מעוררים אצלם מצוקה וסבל הפוגעים באיכות החיים שלהם. בעקבות הקשיים סביב המבחנים יפגעו מישורי חיים שאינם קשורים ישירות לבחינות כנו מערכות יחסים, פעילויות פנאי, חיי חברה, בריאות ותפקוד כללי במערכות שונות.
• הבדלים ברמת הקשב: הסובלים מחרדת בחינות נבדלים מאלו שאינם סובלים מחרדה זאת בהבדלים בין רמת הקשב המופנית פנימה ורמת הקשב הפנויה לדרישות המשימה. הסובלים מחרדת בחינות נוטים לעיסוק יתר בביקורת עצמית, מוטרדים מרמת דאגות גבוהה ומקדישים תשומת לב רבה לסימני הלחץ השונים. כל אלו יוצרים עומס על הקשב הפנוי ומפריע לניצול יעיל של היכולות, המשאבים והזמן העומד לרשות האדם. התלמיד מרוכז בעצמו ובחוויות הפנימיות שלו ומתקשה התרכז במטלות שלפניו.
• תפיסת יכולות מעוותת: הסובלים מחרדת בחינות מדווחים על רמה גבוהה יותר של דאגות והפרעות קוגנטיביות במהלך הבחינה ביחס ללא חרדים. הם תופסים את היכולת שלהם להתמודד עם המבחן כבלתי מספקת, צופים קטסטרופה ועסוקים בהשלכות הצפויות של הכישלון.
• מעגל קסמים של חרדה וכישלון: חרדה עלולה להוליך למצב שבו התלמיד אינו מתכונן למבחן, אינו מופיע למבחן או מתקשה להביא לידי ביטוי את הידע והיכולות שלו. אלו מוליכים להישגים מונמכים שמוליכים לרמת לחץ וחרדה גבוהים יותר וחוזר חלילה.
• מחשבות ואמונות שליליות: חרדה בכלל מלווה כמעט תמיד במחשבות ואמונות שליליות – אין לי סיכוי להצליח, אם אני מוציא פחות מתשעים זה אומר שאני טיפש, אם אני נכשל במבחן זה אומר שיצחקו עלי, כשלון במבחן הוא כמו כישלון בחיים וכו’.

מהם הסימפטומים של חרדת מבחנים?
את הסימפטומים השונים של החרדה ניתן לקבץ לארבעה מישורים – גופני, רגשי, חשיבתי והתנהגותי.
גופני: בחילה, סחרחורת, כאבי בטן, כאבי גב, רעידות, כאבי שרירים, שלשולים, דפיקות לב, הזעה מוגברת ועוד.
רגשי: פחדים, מועקה, תחושה שהולך לקרות משהו נוראי, מתח, נחיתות, חריגות, בושה, ייאוש ועוד.
חשיבתי: קשיי ריכוז, קשיי זכירה, בלק-אאוט, בלבול, קושי בהבנת המטלות והוראות, קושי הארגון הידע, קשיי ביטוי, מחשבות שליליות, תסריטי כישלון. מחשבות שליליות הם מרכיב מרכזי בחרדות וישנם מספר מחשבות טיפוסיות – אין לי סיכוי להצליח, אני כישלון, אם אכשל הפעם לא ילך לי במקצוע הזה אף פעם, כולם יודעים יותר ממני, אני הכי טיפש בכיתה, אני לא לומד נכון, שיטת הלימוד שלי דפוקה וכו’.
התנהגותי: לימוד עד כדי התשה, הימנעות מלימוד, קשיי הרדמות ושינה, עיסוק רב בארגון החומר ובארגון הזמן, עריכת רשימות TO-DO, אכילה מופרזת, ביקורת וחזרתיות רבה, בריחה לעיסוקים שאינם קשורים למבחן (ניקוי הבית) וכמובן הימנעות מהמבחן עצמו.

למה נכנסים לחרדה:
כאשר אדם נכנס לחרדה זהו תוצר של תהליך חשיבתי אישי מורכב הבוחן את המצב, את יכולותיו של האדם ואת ההיסטוריה שלו במצבים זהים, דומים ושונים. על מנת לסייע לאדם להתמודד עם חרדת הבחינות שלו יש צורך להגיע לאותם מחשבות המזינות את התהליך האישי שלו. עם זאת ישנם מספר סיבות שכיחות יותר המעורבות בחרדת בחינות:
• ציפיות גבוהות מעצמי: כל קושי או סטיה קטנה מהמטרה או משלמות מערערים לחלוטין את הביטחון העצמי – למשל: “כל ציון פחות ממאה הוא כשלון”.
• חוסר אמונה בעצמי או ביכולת שלי להצליח: “אין לי סיכוי לעבור”, “אני בטוח שאכשל”.
• לחץ חיצוני להצליח בבחינה: למשל בקבלה לאוניברסיטה, מגמה בתיכון, מסלול בצבא – “אם אכשל במבחן לא יקבלו אותי למגמה ואז לא יהיה לי לאן ללכת/אין לי עתיד” וכו’.
• פחד לאכזב את הסביבה: “כולם מצפים ממני להצליח”, “אסור לי לאכזב”.
• ידיעה/חשש שאני לא די מוכן למבחן או שולט רק בחלקים מהחומר: “אני בטוח שישאלו אותי דווקא על הנושא שלא למדתי”
• ניסיון העבר: היסטוריה של כישלון באותו מקצוע, תחום דומה או אצל מורה מסויים – ”אני תמיד נכשל בהיסטוריה, אין לי סיכוי”.

דילוג לתוכן