טיפול יצירתי בחרדת בחינות בעזרת EMDR

ציפי פאוסט מטפלת במרכז הישראלי ל EMDR

שיר בן 27, סטודנט מצטיין למדעים באוניברסיטה הגיע לטיפול בשל התקף חרדה במבחן. שיר חשב שכישלון במבחן זה ימנע ממנו להתקדם בלימודים אקדמיים, והחליט לשפר את ציונו במועד ב'.
שיר היה מבוהל מהתסמינים שהופיעו במהלך המבחן במועד א': התרגשות ולחץ מאוד גבוהים, דופק מהיר, מועקה בחזה והשתנה תכופה. היו לו מחשבות שליליות על עצמו ועל יכולתו והוא איבד את האמון בעצמו.

הצעתי לשיר טיפול קצר מועד, שכלל חמש פגישות: ארבע לפני המבחן ופגישת מעקב לאחריו. זו הייתה הפעם הראשונה ששיר פנה לטיפול והוא היה חשדן כלפי וכלפי הטיפול ולא האמין שאוכל לעזור לו.
הטיפול ב EMDR כלל הסבר על חרדת הבחינות, תרגילים להרפיה עצמית ודמיון מודרך ועבודה עם חלקי אני ( צדדים שונים באישיות שלנו).
בשני המפגשים הראשונים שיר סיפר לי על חייו והתמקד בתופעה של חרדת בחינות והתקפי חרדה ועל התסמינים השונים אותם חווה. הסברתי לו שאלו תופעות שכיחות למדי ולימדתי אותו טכניקות של הרפייה, והרגעה עצמית כדי שיוכל להתמודד עם התסמינים השונים במידה ואלו יופיעו שוב.
במפגש השלישי התחלנו לעבד את האירוע של התקף החרדה. ביקשתי ממו לבחור את התמונה הקשה ביותר ולבדוק את מחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו הגופניות ביחס לתמונה זו. שיר בחר תמונה: הרגע שבו לא הצליח לענות על שתיים מתוך שש השאלות במבחן. עלתה בו המחשבה שהוא "לא מספיק חכם".
לעומת מחשבה שלילית וביקורתית זו הוא הביע משאלה (מחשבה חיובית) שהיה "רוצה להיות מוצלח ומוערך יותר". שיר הרגיש מתוסכל בגלל הכישלון וחש מועקה בחזה. רמת המצוקה שלו הייתה גבוהה מאוד – 10.
הסברתי לו ששתי המחשבות האלו הן כמו חלקים מנוגדים בתוכו וביקשת שייצג אותם בעזר בובות. הצעתי לו שיריץ את אירוע התקף החרדה בזמן הבחינה "כסרט" בעוד אני מפעילה גירוי דו-צידי.
שיר בחר בבובת השוטר עבור המחשבה השלילית "אני לא מספיק חכם". חלק זה היה ביקורתי כלפי חוסר הביטחון והכישלון שנחל בבחינה. לחלק אחר שייצג את המחשבה החיובית על עצמו, הוא בחר בבובת המלך. ניגשנו לעיבוד כשהוא מחזיק את שתי הבובות בידיו.
התעורר מעין דו-שיח פנימי שבתחילה השוטר הביע ביקורתיות רבה כלפי שיר וטען שהוא אינו מסוגל להצליח כיוון שהוא מבולבל. המלך דרש ממנו ריכוז ושאף למצוינות. שיר נתקע בין שני קצוות אלו ופתר את התקיעות כאשר המלך גילה הבנה כלפי השוטר והציע לו להניח לביקורתיות זו.
במפגש הרביעי, הצעתי לו לדמיין את המבחן העתידי כדי להתכונן לקראתו.
כשהוא דמיין שהוא במבחן ולא מצליח לענות על חלק מהשאלות, הופיעו בו כל התסמינים של החרדה: בכי, דפיקות לב, מועקה ולחץ בחזה. בעזרת התרגילים הוא הצליח להרגיע את הנשימה ואמר לעצמו שזה נורמלי להרגיש קצת לחץ.
כאשר שאלתי אותו אם יש בו חלק אחר שיכול לעזור לו בחר בבובה חדשה – בובת צפרדע עם כנפיים שעזרה לו לענות על השאלות בצורה יצירתית וחופשית.
חברה ללימודים שהופיעה בדמיונו הזכירה לו שיש לו יכולת לפתור שאלות בצורה אינטואיטיבית והביעה בו אמון.
בתום המפגש, ביקשתי ממנו שישלח לי הודעה לאחר המבחן.
שיר התקשר מספר ימים אחרי המבחן וסיפר בהתרגשות שהוא קיבל ציון 100.
הפגישה החמישית והאחרונה התקיימה כשבוע לאחר המבחן ובה שיר דיבר על הדרך שבה נעזר במהלך המבחן בתרגילי ההרפיה והנשימהו ועל נוכחות הדמויות של המלך והצפרדע שהזכירו לו שהוא יכול להצליח רק כאשר הוא משוחרר ומאמין בעצמו.
השימוש בבובות כמייצגות חלקים שונים באישיותו של שיר אפשרו לו להתרחק מהחשיבה הביקורתית וליצור בדמיונו תמונה נוקשה פחות ,שהובילה להצלחה במציאות ולחיזוק הביטחון העצמי.
טיפול זה מדגים כיצד הדמיון, החשיבה החיובית, תרגילי הרגעה והעיבוד של החרדה בעזרת EMDR יכולים לסייע בהתמודדות עם חרדת בחינות.

דילוג לתוכן