טיפול בפוביית נהיגה

טיפול בפובית נהיגה
חרדת נהיגה (DRIVING PHOBIA) היא מצב שבו האדם חש חרדה, מצוקה ופחד סביב הצורך לנהוג או לנסוע במכונית או המחשבה על אלו.
הנהיגה בכבישים (ובעיקר בכבישי ישראל) יכולה להיות חוויה היוצרת מידה לא מועטה של לחץ. בעצם הנהיגה ישנם גורמי לחץ רבים הנבנים בהדרגה בכל פעם שאנחנו נוהגים וזאת בצד אירועים בעלי אופי טראומטי כגון תאונת דרכים.

בין אם מדובר בהתפתחות הדרגתית של חרדת נהיגה או שהיא פועל יוצא של תאונה או אירוע לא נעים אחר בכביש (בין אם בחוויה אישית, בחוויה של אחר ולעתים אפילו כתוצאה מצפייה בסרט או תוכנית טלביזיה) הרי שבסופו של יום, האדם מפתח חרדה עמוקה בכל פעם שהוא נדרש לנהוג.
בשלבים הראשונים של התפתחות הפוביה, כאשר האדם מתחיל להיות מודע לחשש ההולך ומתגבר בתוכו, הוא ינסה בדרך כלל להתמודד “בכוח” עם הפחד בבחינת “נפלת מהסוס עלה עליו מיד”. תהליך זה בדרך כלל גורם להצפה בחרדה ולנסיגה מהירה מהמכונית ומהניסיון לנהוג. כתוצאה, תהליך ההמנעות מתחיל ועם כל התנסות שלילית, הולך ומתחזק עד כדי כך שאותו אדם יחדל בהדרגה לנהוג ולעתים אף יעדיף שלא להשתמש כלל במכונית – גם לא כנוסע.
הטיפול בפוביית נהיגה
באופן מסורתי הטיפול בחרדת נהיגה,מתמקד בדרך כלל בשלושה רכיבים:
לימוד טכניקות הרפיה וויסות גופני, עבודה עם המחשבות מעוררות החרדה וחשיפה בדמיון ובמציאות לגורם הפחד. טיפולים אלו, מבית המדרש הקוגנטיבי התנהגותי יעילים בסך הכל בטיפול בפוביות. עם זאת להם מספר מגבלות ובראש ובראשונה הצורך במהלך טיפולי החשיפה היינו לשהות פרקי זמן ממושכים במחיצת גורם הפחד. לחלק לא מבוטל מהסובלים מחרדת נהיגה זוהי חוויה קשה הגורמת לחלקם להפסיק את הטיפול טרם הגעה לשינוי ושיפור. קשיים נוספים נובעים מהעובדה שהטיפול עלול לארוך זמן רב וכן שהמטופל נדרש להשקיע זמן רב בביתו בתרגול המרכיבים השונים של הטיפול.
כמו גם בחרדות ופוביות אחרות, גם בחרדת נהיגה, בין אם על בסיס טראומטי או אחר הטיפול ב- EMDRמוכיח עצמו פעם אחרי פעם מחקרית וקלינית כטיפול המועדף והיעיל ביותר. הטיפול קצר, ממוקד ונעשה תוך הקפדה על תחושת מוגנות ובטחון. המטופל אינו נדרש לטיפולי חשיפה אלא בשלב מאוחר יחסית בטיפול (כעבור 2-3 מפגשים) וזאת רק לאחר שעיבד והתמודד עם חוויית הפחד והחרדה. הטיפול בעזרת – EMDR מוביל לשינוי מהיר ומשמעותי בחוויה, תחושה והתנהגות.

דילוג לתוכן