טיפול בילדה בת 14 עם פוביה מכלבים (תאור מקרה)

טיפול בילדה בת 14 עם פוביה מכלבים
נעמה היא ילדה בת 14 שהגיעה לטיפול בעקבות פוביה מכלבים. היא מתגוררת במושב שבו משוטטים במהלך היום כלבים רבים. בהדרגה היא החלה לצמצם את יציאותיה מהבית, נמנעה מביקור אצל חברות שיש להם כלבים (רב חברותיה במושב) וביקשה לצאת רק בליווי הוריה או בקבוצה גדולה. היא ספרה, שכאשר היא נפגשת בכלב באופן מפתיע היא נכנסת למצב של שיתוק, ואם היא רואה את הכלב מרחוק היא תשנה את תוכניותיה ותברח.

בפגישה הראשונה התברר כי נעמה חוותה שתי חוויות שליליות עם כלבים – בראשונה היא הלכה עם אחותה הקטנה ממנה בשנתיים ברחוב וכלב של השכנים קפץ עליהם. אחותה החלה לבכות ונעמה נכנסה למצב של שיתוק ולא ידעה לעזור. האירוע השני היה ביקור אצל חברה שלה בו הכלב הקטן של החברה ליקק את נעמה בהתלהבות. המחשבה על תחושת הלשון והרטיבות גורמות לנעמה חוסר נוחות פיזית וצמרמורות.
בפגישה השניה החל העיבוד של המפגש עם הכלב שקפץ עליה ועל אחותה. נעמה סבלה ממצוקה רבה כאשר נזכרה באירוע זה שלוותה במחושת מועקה בחזה ובמחשבה שהיא חסרת אונים מול כלבים. תהליך העיבוד היה מהיר מאוד ולווה בהקלה משמעותית הן בתחושה פיזית, הן במצוקה ובשינוי תחושת חוסר האונים לתחושה ש"אני יודעת להתמודד".
בפגישה השלישית היא דיווחה שרמת הפחד מהכלבים לא השתנתה אבל שהיא הרגישה הרבה יותר חופשיה לשוטט במושב "כי השבוע לא היו כל כך הרבה כלבים בחוץ". בפגישה זאת נעשתה עבודת עיבוד על חוסר הנוחות הפיזית שמתעוררת במחשבה על ליקוק על ידי כלב וגם פה השינוי היה מהיר ממצוקה ל"דיגדוג שאני לא אוהבת" וכן להגעה מעצמה לדברים שהיא יכולה לעשות כדי למנוע מכלב ללקק אותה.
לקראת הפגישה הרביעית, אמה של נעמה עדכנה שהיא הרבה יותר חופשיה ובטוחה בעצמה במושב, יוצאת הרבה לבדה ובכלל מקרינה תחושה של ביטחון עצמי רב יותר. בפגישה זאת נעשתה "עבודת עתיד" היינו נעמה דמיינה מצבים שונים בהם יכלה להפגש עם כלבים וכיצד תתפקד בכל מצב. בדמיונה היא יכלה ללהיות קרובה כלבים ללא מצוקה ופחד ואף לגעת בהם.

בפגישה החמישית והאחרונה נעשה חיזוק של הנושאים שעלו בפגישות הקודמות ושיחה על הדרכים שנעמה פתחה להתמודדות עם המצבים השונים בהם יכולה להתקל בכלבים.
בשיחת טלפון לאחר כחצי שנה אמה של נעמה דיווחה כי היא מתפקדת היטב ואין כל סימנים לאותה פוביה מכלבים שהכבידה עליה.

דילוג לתוכן