הפרעת הפיברומיאלגיה

מה זה פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה היא הפרעה המאופיינת במגוון רחב של כאבי פרקים ושרירים המלווים בעייפות, קשיים שינה וזיכרון ושינויים במצבי רוח. בחלק מהמקרים הסימפטומים יתפתחו בעקבות אירוע טראומטי גופני או נפשי (מחלה, ניתוח, אובדן וכו'). במקרים מעין אלו הסימפטומים יתפתחו יחסית במהירות וניתן יהיה לזהות את נקודת ההתחלה שלהם. במקרים אחרים, ההתפתחות של הסימפטומים היא איטית והדרגתית וקשה לאתר גורם אחד אשר התחיל את התהליך.

ההפרעה קשה לזיהוי ופעמים רבות האבחון יגיע בשלב מאוחר יחסית בהתפתחות המחלה. קושי זה יוצר מצוקה רבה אצל הסובלים מפיברומיאלגיה לא מאובחנת, כיוון שלעתים הסימפטומים נתפסים בעיני הסביבה (ולעתים גם בעיני החולה עצמו) כסימן לחולשה והיתחלות ולמעין ויתור עצמי. גם קבלת האבחנה במחלה לא תמיד יוצרת סביבה אוהדת או תומכת יותר והכרה בסבל הקשה של החולה.

הסימפטומים המרכזיים של פיברומיאלגיה

כאבים באזורים נרחבים של הגוף: מדובר בדרך כלל על כאב עמום הנוכח בשני צידי הגוף, מעל ומתחת למותניים והנמשך מעל לשלושה חודשים.

עייפות: עייפות מתמדת גם לאחר שעות שינה רבות. השינה מופרעת לעתים על ידי כאבים, וחולים רבים בפיברומיאלגיה גם סובלים מבעיות נשימה בזמן השינה (sleep apnea).

קשיים קוגנטיביים: קשיי ריכוז וקושי להתמקד במטלות שונות תופעה הידועה כ"ערפל הפיברו".

בעיות נוספות: כגון דיכאון, חרדה, כאבי ראש ומעי רגיז.

יש להבין שהחולים בפיברומיאלגיה נמצאים במעין מעגל מרושע – הכאבים מקשים על התפקוד והשינה, העייפות מקשה על תהלכי חשיבה וזיכרון, אלו מצידם מקשים על התפקוד בבית ובמקום העבודה וקושי זה מוביל לא אחת לחרדה ודיכאון אשר רק מעצימים את הכאבים וחוזר חלילה.

הגורמים לפיברומיאלגיה:

נכון להיום אין הסבר והבנה בכל הקשור לסיבות להתפתחות המחלה או מהלכה. סביר להניח שיש מספר גורמים המעורבים בכך ובינהם ניתן למנות את הבאים:

גנטיקה – ידוע כי המחלה שכיחה יותר בקרב משפחות מסוימות ולכן ניתן לשער שקיימת אולי במשפחה בעיה גנטית לא מזוהה.
רקע דלקתי – מחלות מסוימות (בעיקר מחלות זיהומיות ) עלולות להתחיל את הסימפטומים של הפיברומיאלגיה או להחמיר אותם.
טראומה גופנית או נפשית – אירועים טראומטיים חד פעמיים או ממושכים קשורים פעמים רבות להתפתחות פיברומיאלגיה.
כיום אין טיפול רפואי לפיברומיאלגיה והטיפול הוא בעיקרו סימפטומטי (נוגדי כאב, נוגדי חרדה ונוגדי דיכאון), טיפול פסיכולוגי תמיכתי, טיפולים אלטרנטיביים (דיקור, מסאג'ים) ושינוי אורחות חיים בעיקר לכיוון של הפחתת מתח וחרדה (יוגה, מדיטציה, טאי-צ'י, תזונה בריאה, פעילות גופנית מתונה ומותאמת וכו').

דילוג לתוכן