במה שונה טיפול EMDR בילדים מהטיפול במבוגרים

הבסיס הקליני של גישת ה- EMDR לטיפול בילדים ובמבוגרים הוא זהה. בבסיס הגישה ניצבת ההנחה שהחוויה הרגשית או הגופנית העכשוית של הילד או המבוגר (מתח, פחדים וחרדות, עצבות, תחושת חוסר ערך, כאבים פיזיים לא ברורים, דחייה חברתית וכו) מבוססת על אירועים בעבר שנחוו כטראומטיים או מציקים מאד. בשתי האוכלוסיות המטפל יעשה כחלק מההיכרות ברור מקיף של אירועים לא נעימים בעבר שקשורים לחוויה הנוכחית.

לאחר מכן ננסה לעבד עם נמטופל את האירועים הלא נעימים במטרה 'לנקות' את הזיכרון מהרגשות המעיקים, מהמחשבות השליליות על עצמי ועל העולם ומהתחושות הגופניות שנקשרו אליו, ולהפכו מ'זיכרון טראומטי' ל'זיכרון לא נעים'. במקביל נקנה לילד או למבוגר המטופל עוד מיומנויות להתמודדות עם הקשיים שגורמים לו מצוקה.

ההבדל בין הטיפול במבוגרים ובילדים הוא בשני תחומים עיקריים:

1. בטיפול בילדים נשתמש בדרכים יותר יצירתיות כגון ציור, בובות, פיסול וכו כחלק מהתהליך. גם הגרוי הבילטראלי נעשה בדרכים מגוונות באמצעות מוסיקה, תיפוף, מעיכת כדורי גומי לסרוגין ועוד.
2. בטיפול בילדים אנו נעזרים הרבה בהורים הן בשלב מיפוי הבעיה ולמידה על הילד על מנת למקד את הטיפול טוב יותר, והן, במיוחד עם ילדים צעירים- כשותפים אקטיביים בחדר הטיפול.
הטיפול אצל ילדים יכול להיות אפילו מהיר יותר מאשר אצל מבוגרים, ובמקרים מסוימים אפילו ניתן לעבד אירוע טראומטי בודד תוך פגישות ספורות. ככל שהאירוע מעובד סמוך להתרחשותו , כך יש יתרון לילד שמפאת גילו הצעיר לא הספיק לפתח פרשנויות קוגניטיביות לא אדפטיביות, שעשויות להפוך לתפיסות עולם ולתפיסות עצמי שליליות.

דילוג לתוכן