אלימות בזוגיות – תיאור מקרה

נילי, אישה נאה ומרשימה בת 37, אם לשלושה ילדים בני 17, 15 ו – 7 חיה בנפרד מבעלה ועובדת בתפקיד ניהולי-ביצועי בחברת הייטק. היא הגיעה לטיפול עם תחושה מתמשכת של דיכאון, חוסר כוחות ואיבוד חשק ועניין. היא סבלה מהתכווצויות בלתי רצוניות ומכאבים בגפיים, התקפי קוצר נשימה ו"כמעט התעלפויות" שאובחנו בחדר המיון כהתקפי חרדה וכן ציינה קושי להרדם ושינה לא רציפה.

הרופא שבדק אותה בחדר המיון הציע לה לפנות לטיפול נפשי אליו הגיעה בחוסר רצון ובחוסר אמון ביכולת הטיפול לסייע לה באמרה: "אני לא כמו כל המשוגעות האלו שצריכות טיפול… מה הטעם לדבר כל הזמן, חבל על הכסף ועל הזמן!".

בפגישה הראשונה סיפרה נילי על מערכת היחסית עם בעלה אותו הכירה כאשר הייתה בת 18. לדבריה הוקסמה ממנו כבר מהרגע הראשון – מהמראה שלו, חוש ההומור שלו והעובדה שהרגישה איתו כמו "נסיכה מהאגדות".

השינוי בקשר החל לאחר לידת הילד הראשון. הוא כעס עליה שהיא מקדישה את כל זמנה לטיפול בתינוק, העיר לה בצורה בוטה על השינויים בגזרתה ("הפכת לפרה") והתחיל לזלזל בה ובהישגיה. הבחור המדהים איתו התחתנה הפך עבורה לדמות ביקורתית, פוגעת ומעליבה ועם הזמן החל גם לקלל ולגדף אותה. לאחר לידת ילדם השני החל לכפות עליה יחסי מין בשלב מוקדם לאחר הלידה כאשר חשה שאינה מוכנה לכך, ומאוחר יותר כפה עליה פעילויות מיניות מכאיבות ללא קשר לתחושותיה או רצונה.

נילי תיארה את האופן שבו קיימה שתי מערכות חיים נפרדות: מחד, אישה מצליחה ומוערכת, בעלת כוח והשפעה בעבודתה ומאידך, בבית אישה כנועה ומשותקת, החווה פחד וקושי לצפות את הבאות, מבלי שהיא מסוגלת לספר לאף אחד מבני משפחתה או חבריה על המתרחש בביתה.

לאחר משבר גדול בו איימה לעזוב את הבית, הבטיח בעלה לעבור טיפול ולשנות את התנהגותו. בתקופה זאת נולדה ביתם השלישית ולאחר הלידה חזר בעלה לדפוס ההתנהגות האלימה שאף הלכה והחמירה מבלי שנילי מוצאת את הכוחות לחולל שינוי.

שנה קודם להגעתה לטיפול, סביב כניסתה של ביתם לכיתה א' היה אירוע בו בעלה כעס על הילדה קרא לה "מטומטמת קטנה" ודחף אותה בחוזקה. נילי שחזתה באותו אירוע חשה כאבים חזקים בגפיים ותחושה של שיתוק. בעקבות אותו אירוע אמרה לבעלה שהיא רוצה להיפרד והבטיחה לו שאם יצא מהבית לדירה משלו (תוך שהיא מסייעת במימון הדירה) לא תעיד נגדו. לשאלתי האם לאחר אותו אירוע החלו התקפי החרדה והכאבים בגפיים, ענתה נילי שכן והחלה לבכות.

בהמשך אותה פגישה כבר יכולנו לדבר על הקשר בין אותו אירוע טראומטי לבין הסימפטומים בהווה. החוויה המרכזית של נילי באירועים הקשים הייתה "אני טיפשה" ואני "חסרת אונים". מרגע זה נסללה הדרך ל – 16 מפגשים של טיפול מרתק ב- EMDR בהם עברנו על האירועים הטראומטיים שנילי חוותה תוך כדי שהיא מעבדת אותם. ההיגדים הקשים של נילי כלפי עצמה השתנו בהדרגה ל "אני נפלאה" "אני אמא טובה שמצליחה להגן על על עצמי ועל הילדים שלי" ו – "אני אישה חזקה".

לאחר המפגש העשירי, נילי החליטה להגיש תביעת גירושין מתוך החלטה שלא תוותר על זכויותיה מול בעלה. היא הצליחה לספר על החוויות הקשות אותם חוותה לחברותיה הקרובות ולבני משפחתה וזכתה לתמיכתם המלאה. היא חזרה לישון "כמו בן אדם" ותוך שהיא מציינת שהיא מצליחה לחוש מחדש את האנרגיות שלה  וש "נילי הישנה חזרה.

למותר לציין שהתקפי החרדה לא חזרו, חייה הפכו להיות רגועים והרגשתה השתפרה לאין ערוך.

דילוג לתוכן