שיפור תחושת העצמי

ריפוי תחושת ערך עצמי פגועה

מבין כל השיטות והגישות הטיפוליות אין ספק שהשיטה הקוגנטיבית התנהגותית היא זאת שפועלת בצורה הממוקדת ביותר לשנות את דפוסי החשיבה ודרך זה להביא לשיפור ולשינוי. הבעיה גם כאן הוא אותו הפער בין הלב ובין המוח. הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי מתרכז במוח ויוצא מתוך נקודת הנחה שאם נשנה את דפוס החשיבה שלנו הלב ועולם הרגש שלנו ילכו בעקבות שינוי זה. במקרים רבים זה פשוט לא קורה.

הטיפול ב – EMDR מתמקד בחוויות שליליות והיגדים העצמיים השליליים שהתפתחו מתוכן, ובדרך שבה הן משפיעות, ומגבילות את היכולת לשמחה והנאה אמיתית ולאפשרות לחוש תחושות טובות ביחס לעצמנו. בהנחה שחווית הערך העצמי הפגועה מבוססת על אירועים קטנים או גדולים בהם חווינו את עצמנו "לא מוצלחים/ לא שוים", או חוינו כישלון בהתמודדויות חברתיות, משפחתיות וביצועיות (לימודיות ועבודה).

נקודת המוצא היא האירועים עצמם או האמירות העצמיות השליליות המלוות אותנו כצל לאורך חיינו. לאחר שאמירות אלו זוהו, המטפל והמטופל מחפשים את אותן חוויות שאליהן הם קשורות וכמובן חוויות המעידות על ההיפך. חוויות אלו מעובדות על מנת ליצור אמירות פנימיות (וליתר דיוק "אמיתות פנימיות") מאוזנות ונכונות יותר.

במהלך הטיפול, המטופל מבקש להעלות זיכרון של חוויה שלילית או קשה ולבחון בראש ובראשונה כיצד הזיכרון הזה משפיע עליו בעת הזאת. היינו, למרות שמדובר בחוויה שיכולה להיות בת עשרות שנים עדיין היא חיה, נוכחת ומשפיעה על ההתנהלות היומיומית שלנו.

בשלב השני אנו מבקשים לבחון ביחד עם המטופל את הדרכים בה החוויה משפיעה מבפנים היינו אילו רגשות מתעוררים שחושבים עליה, אילו מחשבות ואילו תחושות גופניות. לעתים קרובות מדי, המחשבות המחוברות לחוויות השליליות הן סביב הערך העצמי : "אני לא מספיק טוב", "אני לא שווה", "אם לא אצליח אני אפס" וכיוצא באלו. גם כאשר אמירות אלו היו מחוברות לאירוע מסוים או לחרדה מסוימת (פחד קהל למשל) ניתן היה להתרשם שכאשר מתרחש השינוי סביב הבעיה הממוקדת הרי שבאופן כללי האדם החל להרגיש טוב יותר עם עצמו. מכאן נסללת הדרך לטיפול "אישיותי" המתמקד באמירות עצמיות שליליות.

היתרון של הטיפול ב- EMDR הוא החיבור הפשוט והמובן מאליו שקורה בין הלב לבין המוח באופן שמשנה את האיזון ביניהם ויוצר הרמוניה ותפיסת עולם מציאותית ומדויקת יותר.