הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בסימפטומים של טווח קשב קצר, קשיי ריכוז, קשיים לארגן ולזכור חומר לימודי, קושי בתשומת לב לפרטים, קושי בקשב לדברי אחרים, עוררות יתר ועצבנות, ודחיינות של משימות.

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז ואירוע טראומטי בעבר: להפרעת קשב וריכוז ולהפרעה פוסט-טראומטית מאפיינים התנהגותים וחשיבתיים משותפים רבים. מטפלים רבים מדווחים על מטופלים שבעקבות אירוע טראומטי מפתחים מעין הפרעת קשב וריכוז. בישראל ניתן לזהות דפוס זה בקרב סטודנטים שחוו טראומה תוך כדי שירות מילואים וכתוצאה הם חווים ירידה פתאומית ומשמעותית בציונים ביחס להישגיהם האקדמיים טרם הטראומה.

מאידך, יש להדגיש כי הפרעת קשב וריכוז נובעת במקרים רבים מבעיה נוירולוגית ונוטה לעבור באופן גנטי בתוך משפחות. לכן כאשר ילד מאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ואין במשפחה היסטוריה של הפרעה זאת, חשוב מאוד לבחון לעומק אפשרות של הפרעה פוסט-טראומטית. ואכן, אצל ילדים רבים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז עולה בברור הראשוני היסטוריה של טראומה כלשהי, למשל כתוצאה מטיפולים רפואיים חודרניים, אלימות במשפחה, צפייה בסרטים או תכניות טלוויזיה עם תכנים קשים וכו'.

בנוסף, עצם קיום הפרעת הקשב מילדות מהווה מקור לחוויות לא נעימות עבור הילד הנחשף מילדות לאירועים בהם הוא מתקשה להתמודד ולהגיע להישגים במערכת החינוך (כישלונות במבחנים, ציונים נמוכים ויחס של זלזול מצד מורים וחברים), לקשיי הסתגלות במערכת המשפחתית והחברתית, וכבוגר לכישלונות וחוסר הצלחות במערכת התעסוקתית. כל אלו עלולים להשפיע על האופן בו האדם תופס את עצמו ולהוביל לדימוי עצמי נמוך, חוסר אמון ביכולותיו, רמת שאיפות נמוכה, תחושה של בושה וחרדה במצבים מסוימים - וכתוצאה מכל אלה לתפקוד נמוך יותר מהפוטנציאל האישי.

ההבנה שאירועים טראומטיים עלולים ליצור סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז, וכן ההבנה שהפרעת  קשב וריכוז כשלעצמה עשויה ליצור חוויות רבות של כישלון ואינטראקציה טעונה עם אנשים הן תובנות חשובות ביותר המאפשרות למטפלי ה – EMDR לתכנן ולבצע התערבויות טיפוליות ממוקדות עם אנשים הסובלים מ- ADHD. התערבויות טיפוליות שיכולות לשנות את החוויה הפנימית והחיצונית, וכמובן להביא לשיפור ניכר בהישגים לימודיים כמו גם בתחומים החברתיים, הבין אישיים והתעסוקתיים.  

במהלך הטיפול נוצרת הבנה של הקשר בין הפרעת הקשב והריכוז, ובין האירועים הטראומטיים והאופן בו הם מזינים ומשפיעים על הדרך בה האדם תופס את עצמו ומתפקד. המטופל מבין שאותן חוויות שרדפו אותו משך חייו אינן מעידות על יכולותיו, כישוריו, חוכמתו, רגישותו הבין אישית וכו' אלא נגרמו בשל מאפייני הפרעת הקשב והריכוז או תולדה ישירה של אירועים טראומטיים בעבר.

במרחב הבנה זו, הטיפול ב – EMDR יכול להוביל בתוך זמן קצר לשינוי. במהלך הטיפול הקצר והממוקד מעובדים אירועים טראומטיים רלוונטיים, הדימוי העצמי נבנה ומתחזק כמו גם תחושת המסוגלות ואיתם השינוי באיכות החיים ורמת התפקוד היומיומי. 

לסיכום, EMDR יכול לסייע בשני מקרים לאנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז:

מחד, כאשר האבחנה אינה נכונה והסימפטומים מעידים בעצם על קיומה של הפרעה פוסט-טראומטית. במקרה כזה הטיפול המהיר והממוקד בזיכרונות הטראומטיים יביאו להיעלמות הסימפטומים של קשיי הקשב והריכוז.

ומאידך, בטיפול באנשים המאובחנים נכונה כסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). במצבים אלו הטיפול מתמקד באותן חוויות טראומטיות של חוסר הבנה, כישלון, זלזול והשפלה שנוצרו כתוצאה מהחיים עם הפרעת הקשב ואשר הקרינו על הדימוי העצמי. טיפול בחוויות אלו יוביל לשינוי משמעותי ביותר בתפיסה העצמית וברמת התפקוד ושמחת החיים.