חרדה חברתית

מה היא חרדה חברתית
חרדה חברתית היא הבעיה הפסיכולוגית השלישית בגודלה בעולם ומעריכים כי כ 7% מהאוכלוסייה סובלת מחרדה זו. ניתן להגדיר חרדה חברתית כפחד ממצבים חברתיים הכוללים מפגש ואינטראקציה עם אנשים אחרים והחשש משיפוט, הערכה וביקורת. ניתן לומר שאם אדם חש חרד במצבים חברתיים אבל אינו חש חרדה כאשר הוא לבד סביר להניח שהוא סובל מחרדה חברתית.

עבור רובנו המפגש עם אנשים חדשים הוא מרגש ומעורר עניין, אך עבור רבים אחרים, עצם המחשבה על מפגש מעין זה דיה כדי לעורר דאגות, פחדים ואף התקפי חרדה. אנשים אלו סובלים מחרדה חברתית.

חרדה חברתית היא תופעה מורכבת ורבת פנים שעלולה להופיע במגוון רחב של צורות, מצבים ודרגות חומרה. בבסיסה, החרדה החברתית נובעת מהפחד מפני מצבים שעלולים לגרום למבוכה, מצבים בהם אחרים יכולים להיות שיפוטיים והפחד מדחייה חברתית. חרדה חברתית היא תחושת חוסר הנוחות, פחד או דאגה הממוקדת במפגש ובאינטראקציה עם אחרים ובחשש שאחרים ישפטו אותנו, יעריכו אותנו לשלילה או יזלזלו בנו.

למרות שהחרדה החברתית קשורה בדרך כלל למפגש עם אנשים חדשים הרי שהיא יכולה להופיע גם במפגשים עם אנשים ומצבים מוכרים (כמו במקום העבודה, עם משפחה או בבית הספר) . אנשים הסובלים מחרדה חברתית יעדיפו להישאר בביתם ולצמצם עד למינימום את הממשק שלהם עם אחרים ועם העולם. כאשר הם נאלצים להשתתף באירוע חברתי הרי שהם בדרך כלל יעשו כמיטב יכולתם "לשרוד אותו" תוך התמודדות עם החרדה המשתקת אותה הם חווים.

בדרך כלל מקשרים חרדה חברתית לאופי הקשר והדיבור עם אחרים כמו למשל ב"פחד קהל" אך בפועל החרדה החברתית מופיעה סביב מגוון רחב של התנהגויות חברתיות כמו אכילה בחברת אחרים, חשש לצחוק במחיצת אחרים, הסמקה ועוד.

כיצד נוצרת חרדה חברתית?

אנשים אינם נולדים עם חרדה חברתית – היא נוצרת כתוצאה מאירועים שליליים בחיים. כמו בכל התנהגות אנושית מורכבת, גם ביצירת החרדה חברתית מעורבים הגנטיקה ומכלול החוויות שאדם חווה ובעיקר במהלך ילדותו ונערותו. מחקרים גנטיים מראים שיש קשר גנטי מתון בתוך משפחות בכל הקשור לחרדות בכלל ולחרדה חברתית בפרט.

עם זאת, אין ספק שהחלק הארי של התפתחות חרדה חברתית שייך להתנסויות ולחוויות. חשיפה חוזרת למצבים בהם אנו נשפטים או חווים זלזול מצד אחרים, לעג, תחושה של שונות, מוזרות או משוב סביבתי שלילי כמו למשל חרם חברתי, ילד שצחקו עליו בגלל מראה או התנהגות, ילד שהושפל על ידי מורה בפני הכיתה, מבוגר שכשל בהרצאה חשובה וכו'. אלו הן אבני היסוד של החרדה החברתית המובילות להתפתחות הערכה עצמית ובטחון עצמי נמוכים.

עם הזמן, הילד, הנערה או המבוגר מפתחים "תשומת לב סלקטיבית". הם נוטים להתרכז יותר ויותר בתגובות חברתיות שליליות ופחות בחיוביות. "פילטר" זה מעצים מאוד את החוויות השליליות, המודעות העצמית ואת תחושת החרדה במצבים חברתיים. כך נערה הסובלת מחרדה חברתית תגיב למבטים של עוברים ושבים כביקורתיים ותייחס אותם לכך שהם חושבים שהיא נראית או מתנהגת "מוזר". באופן דומה, אדם עם פחד מדיבור בפני קהל, יתרכז באותו בודדים בקהל הנראים משועממים או ביקורתיים ויתעלם מרוב הנוכחים המתעניינים בדבריו ומקשיבים רוב קשב. ככל שתשומת הלב הסלקטיבית גוברת ומתחזקת כך האדם מתחיל לסגל לעצמו דרכי חשיבה, התנהגות ועולם רגשי המושפעים מהחרדה החברתית והמעצימים אותה. כיוון שההשערה היא שמצבים חברתיים יגרמו לתחושות של קושי, סבל, אי נוחות, מבוכה וכו' הרי שהתולדה הטבעית היא רצון להימנע מהם במידת האפשר או לצמצם את המעורבות שלו באירועים אלו.

בעוד שלטווח הקצר ההימנעות מפחיתה חרדות הרי שלטווח הארוך יותר היא רק מעצימה אותן.

מצבים המעוררים את החרדה החברתית

מצבים רבים עלולים לגרום לחרדה חברתית. חלק ממצבים אלו יגרום לחוסר נוחות גם לאנשים שאינם סובלים מחרדה חברתית. ההבדל הוא כמובן בעוצמת הלחץ וחרדה המתעוררים בחשיפה למצבים אלו.

הרשימה הבאה הינה חלקית בלבד אך כוללת מצבי אופייניים רבים בהם מתקשים מאוד הסובלים מחרדה חברתית:

המצאות במחיצת אנשים חדשים ולא מוכרים

צחוק, “ירידה”, לעג או ביקורת

המצאות במרכז תשומת הלב

מצב בו אני נצפה על ידי אחרים בזמן פעילות כלשהי

הצורך לדבר בפני קבוצה או קהל.

מפגש עם אנשים סמכותיים ודמויות סמכות

מצבים חברתיים המעוררים תחושה של חוסר נוחות ובטחון

מצב של הסמקה, רעד והזעה

מצב בו נדרש קשר עין

מצבים של אכילה, כתיבה, דיבור או שיחות טלפון במקומות ציבוריים

מהם הסימפטומים של חרדה חברתית?

החרדה מתעוררת במהלך או בציפייה למפגש או אירוע חברתי ומלווה באחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

פחד, עצבנות, דופק מואץ, נשימה מואצת, תחושת סחרחורת, הסמקה, הזעה או רעד, יובש בפה ובגרון, מחשבות שליליות ורצון לברוח.

השאירו פרטים

מוזמנים לכתוב לנו

info@emdr-center.co.il

*דוא"ל וטלפון חובה

דילוג לתוכן